top of page
  • lmrsh3

שאר ישוב - סיפורו של מקום


שבועות 1939 תחת שלטון המנדט הבריטי, עלו 20 משפחות, חברות הנוער הציוני השייך לתנועת העובד הציוני, על הקרקע הבתולית אל מול תל-עזזיאת. היו אלה חלק ממצודות אוסישקין שייצגו את כל הזרמים ביישוב היהודי דאז, ובאו לשמור על ה"ברז של המדינה" שבדרך. הקבוצים דן ודפנה עלו בשבועות 1939 במטרה לשמור על מימי הדן, הישוב נחלים ובית הלל שמרו על מימי החצבאני ואילו שאר-ישוב היה אמור לשמור על מימי הבנייאס עם יציאת הבריטים מהארץ, ערב מלחמת השחרור ננטשו הישובים נחלים ושאר-ישוב. (לגבי הסיבות לנטישה חלוקות הדעות) תושבי נחלים הקימו את מושב נחלים שנמצא במרכז הארץ ואילו תושבי שאר-ישוב התיישבו יחד עם פליטי יישובים נוספים בוילהלמה היא בני עטרות.

גרעין עלה-רש, ליברלים עצמאיים, יהודים יוצאי הונגריה ברובם פליטי גטו אושוויץ שניסו להגיע לארץ וגורשו לקפריסין, חלקם אפילו פעמיים, התארגנו לעלייה מחודשת לשאר-ישוב. בשמחת תורה 1949 התיישבו כאן מחדש. מה יותר מתאים סמלי ומצמרר באמיתותו מלבד אותו שם שישעיהו הנביא העניק לבנו ברצותו לומר כי לאחר שעם ישראל יוגלה ויפוזר שארית הפליטה שוב תשוב, כשם לישוב המיושב ע"י שרידי השואה ביישוב שננטש ויושב מחדש: "והיה ביום ההוא לא יוסיף עוד שאר ישראל ופליטת בית יעקב להישען על מכהו...שאר ישוב, שאר יעקב אל אל גיבור"

14 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page