© 2023 by Boutique Hotel. Proudly created with  Wix.com

סיפורים מהחופשה

אגדה וסיפור שהוא אמת לאמיתה לראש-השנה

 

 

באהבה והערכה למשפחת רשף מקיבוץ כפר מסריק

 

אגדת החצבים

לפני שנים רבות חי איכר זקן בכפר קטן ולו שני בנים. משקרבו ימיו קרא לשני בניו ואמר: איכר אני ומעט קטנה הירושה אותה אני משאיר לכם, חלקת אדמה אותה ירשתי מאבי. שמרו עליה ושמרו איש על אחיו וחיו בשלום ואהבה".

משנפטר האב הזקן, נפגשו שני האחים וחצו את חלקת האדמה שווה בשווה.  האחים שָׁתְלוּ בין שתי חלקות השדה בְּצָלִים של חָצָב, כדי שתהיה שם גָדֵר של חֲצָבִים פורחים. השורשים של החצב עמוקים וחזקים, העָלִים שלו רחבים ועבים, וגִבְעוֹלָיו גבוהים וזְקוּפִים כעַמוּדֵי גָדֵר.

האח הבכור היה נָשׂוּי, והיו לו שלושה ילדים קטנים.

האח הצעיר היה רַוָוק, לא הייתה לו אישה, ולא היו לו בנים..

 

לילה אחד  נדדה שנתו של האח הצעיר, והוא חָשַׁב בלִבּוֹ:

"לאָחִי הבכור יש משפחה גדולה, ועליו לְפַרְנֵס אישה וילדים, עליו לדאוג לבגדיהם ולחינוכם, ואילו אני יחידי, עליי לדאוג רק לעצמי. זה לא הוֹגֵן שהשָׂדוֹת שלנו שָׁוִוים בגוֹדְלָם! אחי הבכור זקוק לשָׂדֶה גדול יותר מהשדה שלי."

יצא האח הצעיר בחֲשֵׁכָה, עָקַר את צִמְחֵי החָצָב ושָׁתַל את הבצלים בתוך החֶלְקָה שלו, וכך הוא הִגְדִיל את השָׂדֶה של אחיו הבכור.

 

באותו הלילה נָדְדָה גם שְׁנַת האח הבכור, והוא חָשַׁב:

"לי יש בנים שיִדְאֲגוּ לי לְעֵת זִקְנָה, אבל אחי הצעיר רַוָוק ובודד. מי ידאג לו כשהוא יהיה זָקֵן? זה לא הוֹגֵן שהשָׂדוֹת שלנו שווים בגודלם, הרי הוא צריך לחסוך לימֵי זִקְנָה!"

יצא האח הבכור בחֲשֵׁכָה, עָקַר את צמחי החצב ושָׁתַל את הבצלים הַרְחֵק בתוך החֶלְקָה שלו, וכך הוא הִגְדִיל את השָׂדֶה של אחיו הצעיר.

 

למחרת בבוקר יצאו שני האחים לעבודה, והִנֵה השָׂדוֹת שווים בגודלם!

התפלאו שניהם מאוד, אך לא אמרו דבר.

בלילה הבא קמו השניים לעשות שוב כְּמַעֲשֵׂה הלילה הקודם – להגדיל איש את חלקת אחיו – ופתאום הם נִפְגְשׁוּ באמצע הדרך.

נפלו איש בזרועות אחיו כשדמעות זולגות מעיניהם.

ומאז,

מדי שנה, מִזְדַקֵף גבעול החָצָב ומוציא פרחים לבנים, סֵמֶל האַהֲבָה, הרֵעוּת והיְדִידוּת בין אח לאח

ובין אדם לאדם.

עד כאן האגדה ועכשיו הסיפור האתיתי

השבוע, תחילת חודש אלול, חודש הסליחות התחילו החצבים לפרוח, ואני, צימריסטית מארחת ומטיילת עם אורחיי, יצאתי לגדות הבניאס. כמובן שהפניתי את תשומת ליבם של אורחי לפריחת החצבים. אלא, שלא שיערתי עד כמה סמלית היא פריחת החצבים בייחוד לאורחי, בני קיבוץ כפר מסריק...

ביום שישי הגיעו אלי ארבעה משפחות לבית משפחת רשף מקיבוץ כפר מסריק. האחים הגיעו על משפחותיהם יחדיו עם אשתו של אח נוסף וילדיהם. לדבריהם, האח החמישי שומר שבת ועל כן לא יכול היה להגיע.

לאחר התארגנות קצרה באה אלי אחת הנשים, מעטפה בידה ובקשה בפיה: "במעטפה זו כסף מזומן, עבור אירוח של חדר אחד. אינני רוצה להחזיק כסף זה אצלי. קחי אותו ושימי בכספת עד לגמר החשבון". כך עשיתי!

במוצ"ש מגיע אלי אחד האחים ואומר: מרים, בואי נסגור חשבון, אני חייב לצאת עוד הלילה חזרה. אישתי נשארת אבל אני צריך לסגור חשבון".

"מה", שאלתי, "כל המאמץ בשביל כל כך מעט זמן?"

האח ענה, "מרים את לא מבינה, את חייבת לשמוע סיפור", והלא סיפורים אני אוהבת.

"היינו 5 אחים למשפחת רשף בקבוץ כפר מסריק, מתאימים בדיוק לחמשת הצימרים שלך, ועוד נחזור בפורום מלא שלצערנו הגדול תמיד יהיה חסר".

"מה?", שאלתי.

"כן, אחד האחים שלנו חזר בתשובה, הוא לא יכול היה להצטרף בגלל השבת... אבל את זה נתקן בפעם הבאה.

אחינו האמצעי נפטר בגיל 37 ממחלת הסרטן הארורה שלקחה מאתנו גם את שני הורינו. משפחתו של אח זה תמיד תהיה איתנו על תקן חסר, אך חשוב לנו ביותר שאשתו וילדיו כאן אתנו. לי היה חשוב לא לפספס את המסורת המשפחתית של חופשה משותפת ולכן הגעתי למרות הזמן הקצר שאני יכול לשהות אתם.

עכשיו אני רוצה לשלם עבור החדר שלי ועבור החדר של גיסתי וילדיה".

לפתע הבנתי, שאולי למעטפה שקיבלתי בתחילת הביקור יש קשר לתשלום...

"רגע" אמרתי.

"כשהגעתם קבלתי מעטפה עם כסף מאחת הנשים בקבוצה, אולי יש קשר...?"

הוצאתי את המעטפה ואכן עליה היה כתוב שמה של הגיסה.

למחרת בבוקר, מגיעים אלי שני האחים הנוספים.

כל אחד מבקש לשלם עבור עצמו ומוסיפים כי המעטפה הראשונה שקיבלתי היא מכספי המשפחה ונועדה לשלם את חדרה של הגיסה.

הייתי בהלם,

"מה?!, אתם ממש חצבים!" אמרתי.

 

"מה, למה את מתכוונת?"

סיפרתי לאח השני את כל השתלשלות העניינים.

בהתרגשות רבה שאל האח: "מה זה קשור לחצבים?"

מה דעתכם???

קשור או לא קשור?

 

לאחר שסיפרתי לאחים את האגדה, ביקשו שאספרה לכל שאר בני המשפחה הנוכחים. יצאנו יחד לחצר, ההתרגשות הייתה בעננים והגיסה, האלמנה הסכימה לאפשר לי לספר לכם את הסיפור.

 

לזכרם של יזהר רשף ז"ל וההורים זלדה ואיתמר רשף ז"ל אשר חינוכם לאהבה, סובלנות ודרך ארץ במשפחה ומחוצה לה הינה נר לבניהם.



 

נוריאל, חקלאות, אבוקדו

Please reload

פוסטים אחרונים

November 11, 2017

July 30, 2017

Please reload

ארכיון
Please reload

חיפוש לפי תגיות