איך שגלגל מסתובב לו?
נדנדה שהיא ספור חיים
" בגין המצב בעוטף עזה יש הוראות להתארגן לפינוי תושבים..."
אילו החדשות ששמענו בבוקר יום חמישי האחרון.
אצלי בחצר הצימרים מתארחת משפחה גדולה רב-דורית מהמושב נווה שבעוטף עזה. זאת לא הפעם הראשונה שמשפחת האס מתארחת אצלנו, ובכל זאת המשפחה גדלה והתרחבה, וגם אנחנו שיפצנו והרחבנו...
וואו, ד שא וו אמיתי,
זה לא היה מזמן - מלחמות לבנון השונות, ואני אם ובהמשך סבתא מחפשת מקום לפינוי משפחתי המורחבת קצת רוגע מהמתח והקטיושות
"לא חשבתי פעמיים והפצרתי במשפחת האס להישאר כאן "לעשות איתנו שבת" "שבת רגועה"
" אתם יודעים איך זה" אמרתי, "פעם אנחנו ופעם אתם" "נדנדה" "איך שגלגל מסתובב לו..."
"ניתן לך תשובה" הם אמרו.
ועכשיו משהו אחר., כאילו מנותק ומרגש עד דמעות כמה שזה מחבר ומחובר.
אני ממשיכה בשגרה
אורח בשם אורן גול נכנס להסדיר תשלום. משלם ושואל: "מרים, את לא מכירה אותי?" ומיד ממשיך "איפה צביקה?"
קראתי לצביקה והנה אני עדה לפגישה נרגשת ומרגשת.
"אתה, אתה הבחור שהי כאן אז, אתה היית כאן תחת הקטיושות"
מסתבר כי בתוך מלחמת לבנון ירון גול הגיע אלינו לקטף איתנו פירות תחת מטר קטיושות רועמות.
"זה היה בתאריכים דומים" הוא אומר.
ואז מגיעה הכלה למשפחת האס ומודיעה לנו "החלטנו להישאר!"
כולנו נאלמנו דום,
אתם מבינים???
איזה תזמון? אכן, כל ישראל ערבים זה לזה
בדיוק כמו בשיר של ביאליק
זאת הנדנדה/ פעם אני ופעם אתה / פעם למעלה ופעם למטה / רק אני, אני ואתה
Comments